ע"א 1829/13 ישיבת ויז'ניץ בית ישראל נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים (8.10.15) בית המשפט בחן את מהותו הכלכלית של הסכם למתן פיצויים בגין הפקעה אשר כלל ארבעה רכיבים – פיצוי בגין הפקעה, פיצוי בגין שינוי ייעוד, פיצוי בגין יתרת החלקה שלא הופקעה ופיצוי בגין הוצאות שונות. המשיב טען כי יש לראות את הפיצוי בגין יתרת החלקה שלא הופקעה כתשלום בעד מכר מרצון ועל כן יש לחייבו במס רגיל. נקבע, כי מאחר שלשון ההסכם אינה כוללת התייחסות למכר מרצון, וכי הדבר תואם גם את כוונת הצדדים ותכליתו הכלכלית של ההסכם, אין למסות את רכיב הפיצוי הנ"ל כמכר מרצון. ע"א 805/14 ינקו וייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון (13.10.15) פקיד השומה חייב לשלוח את השומה בתוך המועד הקבוע בחוק, וזאת גם במצב בו קיימת ידיעה בפועל של הנישום בדבר תוכן השומה ונימוקיה וזאת בטרם חלף המועד האחרון להוצאת השומה. בנסיבות אלו נפסק כי השומה הוצאה באיחור ודינה להתבטל. ו"ע (מחוזי ת"א) 43385-04-14 אנור חברה לבנין ונכסים בע"מ נ' מנהל מסמ"ק טבריה (3.11.15) כונס נכסים ביקש אישור מבית המשפט למכור נכס של חברה בפירוק לאחד מנושיה המובטחים כנגד קיזוז חובה כלפיו. בסופו של דבר נחתם הסכם המכר עם ילדיו של אותו נושה. נקבע, כי לאור מעורבותו של הנושה בעסקת בין הכונס לילדיו של הנושה, מדובר בשתי עסקאות החייבות במס – האחת, של רכישת הנכס על ידי הנושה, על אף שלא נחתם בינו לבין הכונס הסכם בכתב והשנייה, מכירת הנכס מהנושה לילדיו. ו"ע (מחוזי ת"א) 41641-01-14 שרגא נ' פקיד שומה חולון (8.11.2015) לא ניתן להתיר ליורשים לקזז הפסד עסקי מועבר שנוצר בימי חייו של המוריש כנגד רווח הון ממכירת נכס שקיבלו בירושה, לאחר מות המוריש. נקבע כי אימוץ רעיון הורשת ההפסדים אינו מעוגן בחוק, אינו נתמך בפסיקה הקיימת ואינו עולה בקנה אחד עם שיטת קיזוז ההפסדים הנהוגה בפקודת מס הכנסה. ו"ע (מחוזי חי') 46205-08-11 בריטיש ישראל השקעות בע"מ נ' מנהל מסמ"ק חיפה (1.12.2015) שווי הרכישה של מניות באיגוד מקרקעין במסגרת עסקת מיזוג (סעיף 103 לפקודה), יחושב לפי שווי המניות ולא לפי שווי המקרקעין. חוק ההתייעלות הכלכלית (שיעור מס מופחת במכירת מקרקעין לבנייה למגורים) (תיקון 83 לחוק)

• נקבעה הקלה בשיעור מס השבח במכירת זכות במקרקעין בידי יחיד בין ה-1/1/16 ל-31/12/18, אשר נרכשה בין התאריכים 1/4/61 – 6/11/01. ההקלה נוגעת למכירת מקרקעין המיועדים לבנייה למגורים והיא מותנית בתנאים שונים בהתאם לסוג התכנית החלה על המקרקעין והיקף הבנייה שהיא מתירה (מעל 1000 דירות ובין 8 ל-ל1000 דירות). ההקלה קובעת הפחתת שיעור מס השבח על השבח הריאלי מיום רכישת הזכות ועד 6.11.2001 ל-25%.
• מתן אפשרות למי שימכור מקרקעין ביישוב מיעוטים לאחר ה-1/12/15 לקבל אישורי מיסים גם אם נעשתה במקרקעין מכירה קודמת שלא דווחה ולא שולם בגינה מס.
• שר האוצר הוסמך להתקין תקנות שיורו על הסדרת האפשרות להגיש באופן מקוון הגשת בקשה לתיקון שומה, הגשת הודעת השגה והגשת מסמכים לפי דרישת המנהל.

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 82), התשע"ו – 2015

• ביטול המס על השבח האינפלציוני החייב בדירות מגורים. החזר המס יתבצע באופן יזום על ידי מנהל מיסוי מקרקעין.
• ניתן לערוך חישוב ליניארי גם בין קרובים אם מדובר בהסכם חלוקת עיזבון בין יורשים מכוח סעיף 5 (ג)(4) לחוק בתמורה שאיננה מנכסי העיזבון.

ר' גם תוספת מס' 1 להוראת ביצוע 5/2013 – הרפורמה במיסוי דירות מגורים מיום 26.10.15 המתייחסת להוראות תיקון 82. בהוראת הביצוע נקבעו מספר הנחיות כמפורט להלן:

• תחולת תיקון 82 הינו רטרואקטיבית מיום 1.1.14.
• במקרה של מכירת דירת מגורים המושפעת מזכויות בנייה נוספת, הסכום האינפלציוני החייב בגין חלק השווי של זכויות הבנייה הזכאי לחישוב הליניארי המוטב יהיה אף הוא בשיעור 0, ובגין יתרת השווי החייבת במס רגיל, ימשיך להיות חיוב במס גם בגין הסכום האינפלציוני החייב.
• שומות ששודרו לפני תאריך יישומו של תיקון 82 במחשבי רשות המיסים, יתוקנו באופן ייזום, כך שהנישומים יקבלו הודעות שומה מתוקנות והודעות החזר מס ללא צורך בפנייה לרשות המסים.

הצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015

• מוצע כי רוכש דירה נוספת המתכוון למכור את הדירה הקיימת שיש לו, יהיה זכאי למדרגות דירה יחידה אם ימכור את הדירה הקיימת בתוך 12 חודשים מיום הרכישה, במקום 24 חודשים. התיקון אינו נוגע למי שרוכש את הדירה מקבלן.
• מוצע כי הפטור לפי סעיף 49ב(5) לחוק (פטור במכירת דירה שהתקבלה בירושה) יחול רק אם הדירה תימכר בתוך שנתיים מיום הפטירה. סייגים – מירוץ הזמנים לא יחל  אם בין היורשים נכלל בן זוגו של המוריש וכל עוד הוא בחיים; אם ניתנה לבן זוגו של המוריש בצוואה זכות למגורים בדירה – התקופה תסתיים בתוך שנתיים מיום שפקעה הזכות האמורה לפי הצוואה; אם בין היורשים נכלל ילדו של המוריש שטרם מלאו לו 21, התקופה תסתיים בתום שנתיים מיום שמלאו לו 21; אם בין היורשים נכלל ילד חסוי, התקופה תסתיים בתום שנתיים מהמועד בו חדל להיות חסוי.

אם יש כמה יורשים שחלים לגביהם הסייגים הנ"ל, יחול המועד המאוחר מבין המועדים האמורים. תחולה – במכירת דירת מגורים שקיבל המוכר בירושה לפני יום התחילה, תקופת השנתיים תחל מיום התחילה.

• מוצע לקבוע כי בעל דירת מגורים שיש בבעלותו דירה נוספת שהתקבלה בירושה, אשר עשה שימוש במכירת דירת המגורים בחזקה לפיה יראו את הדירה הנמכרת כדירה יחידה למרות דירת הירושה, לא יוכל ליהנות מהפטור הקבוע לדירה יחידה כאשר יבקש למכור את דירת הירושה, אלא אם השתמש בחזקה לפני יום התחילה.
• מוצע כי לעניין הפטור ממס שבח לדירה יחידה, יראו את הדירה הנמכרת כדירה יחידה גם אם יש למוכר בנוסף עליה דירת מגורים אחרת שנרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב-12 החודשים שקדמו למכירה, במקום 18 החודשים הקבועים היום.

תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס'   ) (שיעור מס החברות), התשע"ו-2015 מוצע להפחית את שיעור מס החברות מ-26.5% ל-25% (תיקון סעיף 126(א) לפקודת מס כנסה)..     עדכונים במס ערך מוסף ע"מ 58730-12-13 (מחוזי ת"א) שלום חנוך נ' מנהל מע"מ ת"א 1 (6.8.15) בית המשפט השתמש בסמכותו "להגדיל, להקטין את השומה או לפסוק באופן אחר שיראה לנכון" וקבע כי ברכישת הבית – שחבות במע"מ בשל מכירתו עמדה במחלוקת בערעור – מאדם פרטי בידי המערער, התרחשה "עסקת אקראי" בגינה היה עליו להוציאה חשבונית מס עצמית ומשכך, הטיל מע"מ על מחיר הרכישה בתוספת הצמדה וריבית. עוד נפסק, כי משהופעל הבית כצימר מכירתו תהא בבחינת "מכירת ציוד" העונה להגדרת "עסקה" לצורכי מע"מ, ואולם, בשל שימושו גם לצורכי מגורים אישיים, לא רשאי המוכר לנכות את מס התשומות בגין רכישתו, על פי תקנה 15 לתקנות מע"מ. בהתאמה, על מכירת נכס שעל פי דין לא ניתן היה בעת הרכישה לנכות את מס התשומות בשל רכישתו, חל פטור ממע"מ מכוח סעיף 31(4) לחוק ומשכך, מכירת הבית פטורה. ע"מ 26782-05-14 (מחוזי חי') אוריינטל ספנות בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה (8.10.2015) ככלל, הליך שומתי הינו דו שלבי וכולל בחינה בשלב א' של השומה וכן בחינה נוספת במסגרת השגה על השומה (ב'). יחד עם זאת, נפסק כי במסגרת הסמכות הנתונה למנהל להגדלת השומה תוך החלטתו בהשגה, ניתן לסייג את הזכות להליך שומתי דו-שלבי, כך שגורם הדן בהשגה מוסמך לבחון ולטפל גם בסוגיות חדשות שעולות בשלב ב' והכל תוך מתן הזדמנות נאותה לנישום להשמיע טענות כקבוע בדין; המערערת פועלת בתחום הספנות ותוך כך ייסדה חברה בתחום לה העניקה שירותי ניהול וייעוץ. נוסף על הכנסותיה החייבות במס מדמי ניהול, חולקו לחברה גם דיבידנדים. הערעור נסב על החלטת המנהל כי היא רשאית לנכות רק 25% מהוצאותיה בהיותן מעורבות, על פי תקנה 18 לתקנות מע"מ ובהיותה "חברת אחזקות" לשיטתו. בימ"ש קבע כי ניתן לסווג חברה כחברת אחזקות בין אם עיסוקה העיקרי הוא ברכישת מניות של חברות תוך הפקת דיבידנדים מאחזקות, ובין אם הדיבידנדים מופקים מאחזקה בחברה שהקימה ואין לה הכנסות אחרות חייבות במס או שהינן שוליות/נלוות לאחזקותיה במניות. דהיינו, מתן שירותי ייעוץ וניהול לחברה מוחזקת – הינה פעילות הנלווית  לאחזקה במניות ולא עיקר הפעילות בהיבט המהותי והכלכלי.  הערת העורך: ערעור על פסק הדין יוגש לבית המשפט העליון בימים אלה. ע"מ 32172-05-13 (מחוזי מרכז) חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מע"מ פ"ת (11.11.15) לשם בחינת החלת חוק מע"מ באזור יהודה ושומרון על מכירת מקרקעין בידי חברה שבעלי מניותיה הינם תושבי חוץ, נדרש בית המשפט למונח "שליטה וניהול" שבסעיף 1א לחוק מע"מ. נקבע כי "מבחן השליטה והניהול" הינו מבחן מאוחד, ואינו מציב שני מבחנים נפרדים וחלופיים, ומשמעו – המקום שבו מצוי "מרכז העצבים" של החברה ושמתקבלות בו ההחלטות המהותיות, הבסיסיות והחשובות שלה. עוד נפסק כי, ניתן להוכיח "מסוגלוּת" להפעיל שליטה וניהול (כוח) מחוץ לארץ ובלבד כשמסוגלות זו הופעלה גם בידי "מוח" בחו"ל. לכן, ככל שבפועל קיים תושב ישראלי בעל שיקול דעת עצמאי ולו היכולת האפקטיבית להחליט, להשפיע ולכוון את התנהלות העסק ולא לגורם בחו"ל, תיכנס החברה בגדר "אזרח ישראלי" כאמור בסעיף 1א(ב) לחוק מע"מ. הערת העורך: ערעור על פסק הדין יוגש לבית המשפט העליון בימים אלה. צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשע"ו–2015 בהמשך לשיעור המע"מ שהופחת החל מיום 1.10.15, עודכן שיעור המס על מוסדות כספיים לאותו שיעור העומד על 17%, לגבי שכר המשתלם בעד עבודה בחודש אוקטובר 2015 ואילך ולגבי החלק היחסי מהרווח בשנת מס זו (שיעור מס השכר על מלכ"רים לא תוקן ונותר בשיעור של 7.5%).