תיקון השומה לגביה מתנהל ערר מביא לקבלת הערר חוק מיסוי מקרקעין קובע חבות במס במכירת "זכות במקרקעין", המוגדרת כבעלות או חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים. בעניין מעלה גלבוע (ו"ע 11612-06-14) חתמו העוררים על הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") לתקופה הקצרה מעשרים וחמש שנים, ולכן טענו כי אין מדובר ברכישת זכות במקרקעין, ומשכך אינם חייבים במס רכישה. מנהל מיסוי מקרקעין טען, כי על אף שההסכם מול רמ"י היה לתקופה קצרה מעשרים וחמש שנים, מדובר ברכישה של זכות במקרקעין, הואיל ומהמסמכים הקשורים לעסקאות עולה, כי מדובר בעסקאות אשר במהותן מתייחסות לתקופה ארוכה יותר. לאחר שהעוררים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, הוציא מנהל מיסוי מקרקעין החלטה לתיקון השומות נשוא הערר (להלן: "השומות החדשות"), במסגרתה טען כי הוא רואה בעסקאות שעשו העוררים "עסקה מלאכותית". העוררים טענו, כי תיקון השומות מהווה הרחבת חזית אסורה אשר אין להתירה, זאת בשל כך שהטענה למלאכותית לא נטענה על-ידי המנהל במסגרת ההשגה ו/או בכתב התשובה שהוגש מטעמו בתשובה לערר. עוד טענו העוררים, כי הואיל ומנהל מיסוי מקרקעין הוציא שומות חדשות ונימוקים חדשים לשומותיו ומאחר שהוא מבסס את נימוקיו לשומות החדשות על מסכת עובדתית חדשה וטענה משפטית חדשה, הרי שהשומות והערר שהוגש בגינן, וכן התצהיר שהוגש מטעם העוררים, אינם רלוונטיים עוד ומשכך על בית המשפט ליתן פסק דין אשר מקבל את הערר. העוררים הוסיפו וטענו, כי אף אם יתקבל הערר ויינתן פסק דין לטובתם, עדיין קיימת להם הזכות להגיש השגה, ובמידת הצורך לנהל ערר על השומות החדשות שהוציא המנהל, ולטעון את מלוא טענותיהם ביחס להחלטה לתיקון השומה ולשומות עצמן. מנגד, מנהל מיסוי מקרקעין טען, כי בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין הוא מוסמך לתקן שומה תוך ארבע שנים אף אם החלו הליכים משפטיים בגינה. לטענתו, בפני העוררים עומדת האפשרות לסלק את הערר ולמצות הליך שומתי בפניו בעניין השומות החדשות ולחלופין, להמשיך את ההליכים במסגרת הערר הקיים, תוך שתינתן להם האפשרות להוסיף טיעונים לעניין השומות החדשות. בית המשפט דחה את עמדת מנהל מיסוי מקרקעין, קיבל את טענותיהם של העוררים וקבע כי דין הערר להתקבל. בית המשפט קבע, כי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין מתייחס למשך התקופה אשר במהלכה רשאי המנהל לתקן את השומה ובאשר לנסיבות בגינן הוא רשאי לעשות כן. במסגרת הסעיף האמור לא נקבעה הגבלה לפיה תיקון כאמור אפשרי רק מקום בו טרם התנהלו הליכים בנוגע לשומה ובין היתר הגשת ערר והתחלת הדיון בו, כבנסיבות המקרה שבפניו, ולכן רשאי היה המנהל לתקן את השומות ואין בתיקון השומות הרחבת חזית. יחד עם זאת, בית המשפט פסק כי משהוציא המנהל שומה חדשה, השומה המקורית עליה הוגש הערר בוטלה ואינה רלוונטית עוד, ומשכך אין עוד מקום להמשיך בהליך המשפטי הנדון בגינה. בנסיבות אלו ולאור המפורט לעיל קבע בית המשפט, כי דין הערר להתקבל. בית המשפט הוסיף וקבע, כי מדובר במהלך טכני בלבד וזאת לאחר שהשומות נשוא הערר בוטלו. כן נקבע, כי אין בקבלת הערר בכדי לגרוע מסמכות המנהל להוציא שומה מתוקנת, כפי שעשה ואין בכך כדי להוות מעשה בי –דין. עם זאת, בית המשפט קבע כי זכותם של העוררים להגיש השגה וערר על השומות החדשות, ככל שיהיה צורך לעשות כן. חשוב לציין, כי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר תיקון שומה ביוזמת רשויות המס אך הוא גם מאפשר למשלם המס לדרוש את תיקון השומה. בעקבות פסיקתו החדשה של בית המשפט, מתעוררת השאלה, האם בית המשפט יאפשר למשלם המס לתקן את השומה על-פי דרישתו במסגרת הליך המתנהל בפני בית המשפט ולטעון טענות אשר לא הובאו במסגרת ההשגה ו/או הערר מבלי שהדבר יהווה הרחבת חזית. תודה לעו"ד רונית ברזילי ממשרד שסייעה בכתיבת המאמר. 15669\13\188