12.3.17

בעניין מאריציו לוי נדונו מספר סוגיות הנוגעות לחישוב השבח, קביעת שווי המכירה, והתרת הוצאות השבחה ומימון. ועדת הערר קיבלה את טענת העוררים כי יש להתיר בניכוי הוצאות השבחה שהוצאו על ידם אף בהיעדר אסמכתאות, בשל העובדה שהוצאות אלו הותרו בעבר בשומת עסקה קודמת שנערכה על ידי המוכרים ביחס למקרקעין ובוטלה. טענת העוררים ביחס להתרת הוצאות מימון בניכוי נדחתה, בשל אי הוכחת הקשר בין ההלוואות שנלקחו לבין המקרקעין נשוא העסקה. בנוסף נקבע, כי בקביעת שווי המכירה יש לכלול תשלומים שהתחייבה הרוכשת לשלם עבור יועצים ששכרו המוכרים, למרות שהעוררים טענו כי שירותים אלו טרם ניתנו, וזאת מאחר שהעוררים לא הוכיחו טענה זאת. ועדת הערר דחתה בנוסף את טענת העוררים להיוון התמורה, בהתאם לעקרונות שנקבעו בעניין מידטאון, אשר לא התקיימו במקרה זה.

12.3.17

רשות המסים פרסמה לפני ימים אחדים עמדה, המבהירה כי אין להטיל חיוב במס רכישה על היטלי פיתוח, אשר נגבים במכרזי רשות מקרקעי ישראל, לצד הסכום אותו גובה רמ"י בגין הקרקע הנרכשת, וזאת כל עוד מדובר בפיתוח שטרם בוצע. עמדה זו מתיישבת היטב עם הלכת בית המשפט העליון בסוגיה, כפי שנקבעה למשל בהלכת שרביט. עמדת רשות המסים פורסמה לאחר שלאחרונה משרדי מיסוי מקרקעין החלו להטיל חיוב במס רכישה גם על רכיב הפיתוח שטרם בוצע. לעיתים הוטל החיוב על היזם עצמו אשר זכה במכרז ורכש זכויות מרמ"י ולעיתים הוטל החיוב על צד ג' אשר רכש מהיזם את הזכויות. עמדת הרשות שפורסמה הנה כללית וגורפת, ואיננה עורכת אבחנה בין הרוכש הראשון לרוכש השני. לפיכך, לטעמנו, יש להחיל את עמדת הרשות ככזו החלה על הרוכש השני, שכן אין הבדל מהותי בין השניים.