מועדי הפגרות

תקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג – 1983 קובעות 3 פגרות:

1. פגרת סוכות – מיום יד' בתשרי ועד יום כא' בתשרי (8 ימים).
2. פגרת פסח – מיום יד' בניסן עד יום כא' בניסן (8 ימים).
3. פגרת הקיץ – מיום 21.7 עד יום 5.9 (47 יום).

פגרות אלה מתייחסות להליכים בבתי המשפט, ואינן רלבנטיות להליכים אחרים הקבועים בדין (כגון – מועד להגשת דיווח, מועד להגשת השגה וכו').

מועדים שנקבעו בתקנות סד"א ונופלים בפגרה

תקנה 529 לתקסד"א קובעת כי "תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת".

כלומר, מועדים שנקבעו בתקנות סד"א, ונופלים בתקופת פגרה, הפגרה מאריכה אותם (מפסיקים לספור בתקופת הפגרה, וממשיכים לאחריה).

לדוגמא – תקנה 241 לתקסד"א קובעת כי תשובה לבקשה בכתב יש להגיש תוך 20 יום. היה והפגרה נופלת בפרק זמן זה, היא לא תיספר במניין 20 הימים.

מועדים הנקובים בתקנות סד"א רלבנטיים גם לענייני מס. שכן, הוראות החקיקה במסים מאמצות את רוב תקנות סד"א גם לענייני מס.[1] לכן בדוגמא לעיל (בקשה בכתב), גם בערעורי מס, יוארך המועד להגשת תשובה לבקשה בכתב בתקופת הפגרה.

מועדים שנקבעו ע"י ביהמ"ש ונופלים בפגרה

כאשר בית המשפט קובע מועד מסוים לביצוע, אין רלבנטיות לפגרות.

לדוגמא – נקבע מועד להגשת סיכומים עד ליום 5.5.2016 – אין רלבנטיות לפגרת הפסח, ויש להגיש את הסיכומים עד לאותו מועד. 

לעומת זאת, מקום בו קבע בית המשפט מכסת ימים לביצוע, ובתוך מכסת ימים זו נכללת פגרה, יש לבחון האם צוין בהחלטה האם הפגרה נכללת במכסת ימים זו, או לא. במקרה בו לא ניתנה התייחסות לפגרה בהחלטה – הכלל הוא כי הפגרה מאריכה את הימים הקבועים בהחלטה.

לדוגמא – ניתנה החלטה ביום 18.4.2016 כי למערער 30 יום להגיש סיכומים. במקרה זה יש רלבנטיות לפגרת הפסח, שכן במהלכה עוצרים את מנין הימים וממשיכים במניין לאחריה. משכך, מועד הגשת הסיכומים הוא – 26.5.2016 = 8 ימים + 18.5.2016.

במקרים בהם קיים ספק ביחס למועד החל, מומלץ לפנות לביהמ"ש בבקשת הבהרה. 

מועדים לפתיחת הליך הנופלים בפגרה

	מס הכנסה	מס שבח	מע"מ
מחוזי		X
עליון		X

• = הפגרה חלה ודוחה את מועד פתיחת ההליך.

X    = הפגרה לא חלה ולא דוחה את מועד פתיחת ההליך.

ערעורי מס הכנסה

ערעור למחוזי: סע' 153 לפקודה קובע את עצם הזכות לערער על צו מ"ה למחוזי, כאשר המועד לכך נקבע בתקנה 2 לתקנות ערעורי מ"ה, הקובעת כי הערעור יוגש תוך 30 יום. תקנות ערעורי מ"ה מאמצות את תקנה 529 לתקסד"א, ולכן הפגרה עוצרת את מנין הימים להגשת הערעור.  

ערעור לעליון: סע' 157 לפקודה קובע את עצם הזכות לערער על החלטת המחוזי לביהמ"ש העליון. תקנה 12 לתקנות ערעורי מ"ה מחילה את הוראות חלק ד' לתקסד"א לעניין ערעור מ"ה לעליון. לפי תקנה 397 לתקסד"א המועד להגשת ערעור בזכות על החלטת בימ"ש (במקרה שלנו – ערעור לעליון על החלטת המחוזי) הוא 45 יום. מאחר והמועד להגשת ערעור לעליון נקבע בתקסד"א, חלה גם עליו תקנה 529 לתקסד"א, ולכן הפגרה עוצרת את מנין הימים להגשת ערעור לעליון.  

עררי מס שבח

ערעור לוועדת ערר: סע' 88 לחוק קובע לא רק את עצם הזכאות לערער לוועדת הערר על החלטה בהשגה, אלא גם את המועד לכך – 30 יום. לפיכך, מאחר וזהו מועד שנקבע בחקיקה הראשית, אשר עליה לא מוחלות תקנות סד"א, לא חלה על מועד זה תקנה 529 לתקסד"א. משכך, הפגרה לא עוצרת את מנין הימים להגשת הערר.

ערעור לעליון: סע' 90 לחוק קובע לא רק את עצם הזכאות לערער לוועדת הערר על החלטה בהשגה, אלא גם את המועד לכך – 45 יום. לפיכך, מאחר וזהו מועד שנקבע בחקיקה הראשית, אשר עליה לא מוחלות תקנות סד"א, לא חלה על מועד זה תקנה 529 לתקסד"א. משכך, הפגרה לא עוצרת את מנין הימים להגשת ערעור לעליון.

ערעורי מע"מ

ערעור למחוזי: סע' 83 לחוק מע"מ קובע את עצם הזכאות לערער על החלטת מנהל מע"מ בהשגה, כאשר המועד לכך נקבע בתקנה 2 לתקנות ערעורי מע"מ, הקובעת כי הערעור יוגש תוך 30 יום. תקנות ערעורי מע"מ מאמצות את תקנה 529 לתקסד"א, ולכן הפגרה עוצרת את מנין הימים להגשת הערעור.

ערעור לעליון: אין בעניין זה הוראות בחוק מע"מ ובתקנות ערעורי מע"מ. לפי תקנה 397 לתקסד"א, כאשר לא נקבע אחרת בחוק או בתקנות, המועד להגשת ערעור בזכות על החלטת בימ"ש (במקרה שלנו – ערעור לעליון על החלטת המחוזי) הוא 45 יום. מאחר והמועד להגשת ערעור לעליון נקבע בתקסד"א, חלה גם עליו תקנה 529 לתקסד"א, ולכן הפגרה עוצרת את מנין הימים להגשת ערעור לעליון. 

15669\31\97

---

[1] במס הכנסה – תקנה 9 לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), התשל"ט – 1978 (להלן – "תקנות ערעורי מ"ה"); במיסוי מקרקעין – תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות ערר), התשכ"ה – 1965 (להלן – "תקנות ועדות הערר"); במע"מ – תקנה 10 לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), התשל"ו – 1976 (להלן – "תקנות ערעורי מע"מ").