עורך דין הרוכש דירת נופש לאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 59149-12-13, דן יערי) בעניין עורך דין שהוא עוסק עצמאי, אשר ביקש לנכות מס תשומות בשל רכישת יחידה מלונאית המושכרת במרבית השנה בהשכרה החייבת במע"מ באמצעות חברת ניהול. בית המשפט קיבל את עמדתו של מנהל מע"מ, וסירב להתיר את הניכוי היות והרכישה אינה מתבצעת, לשיטתו, בכובעו של המערער כעוסק. פסק הדין מעורר ספיקות באשר לאופן יישומו במקרים אחרים, לאור עמדה הפוכה בה מחזיק המנהל כפי שעולה בין היתר מהחלטות מיסוי שהתפרסמו לאחרונה, ולפיהן, רכישת נכסים מידיים פרטיות בידי עסק, הגם שלא במסגרת תחום עיסוקו, תחויב במע"מלאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 59149-12-13, דן יערי) בעניין עורך דין שהוא עוסק עצמאי, אשר ביקש לנכות מס תשומות בשל רכישת יחידה מלונאית המושכרת במרבית השנה בהשכרה החייבת במע"מ באמצעות חברת ניהול. בית המשפט קיבל את עמדתו של מנהל מע"מ, וסירב להתיר את הניכוי היות והרכישה אינה מתבצעת, לשיטתו, בכובעו של המערער כעוסק. פסק הדין מעורר ספיקות באשר לאופן יישומו במקרים אחרים, לאור עמדה הפוכה בה מחזיק המנהל כפי שעולה בין היתר מהחלטות מיסוי שהתפרסמו לאחרונה, ולפיהן, רכישת נכסים מידיים פרטיות בידי עסק, הגם שלא במסגרת תחום עיסוקו, תחויב במע"מלאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 59149-12-13, דן יערי) בעניין עורך דין שהוא עוסק עצמאי, אשר ביקש לנכות מס תשומות בשל רכישת יחידה מלונאית המושכרת במרבית השנה בהשכרה החייבת במע"מ באמצעות חברת ניהול. בית המשפט קיבל את עמדתו של מנהל מע"מ, וסירב להתיר את הניכוי היות והרכישה אינה מתבצעת, לשיטתו, בכובעו של המערער כעוסק. פסק הדין מעורר ספיקות באשר לאופן יישומו במקרים אחרים, לאור עמדה הפוכה בה מחזיק המנהל כפי שעולה בין היתר מהחלטות מיסוי שהתפרסמו לאחרונה, ולפיהן, רכישת נכסים מידיים פרטיות בידי עסק, הגם שלא במסגרת תחום עיסוקו, תחויב במע"מלאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 59149-12-13, דן יערי) בעניין עורך דין שהוא עוסק עצמאי, אשר ביקש לנכות מס תשומות בשל רכישת יחידה מלונאית המושכרת במרבית השנה בהשכרה החייבת במע"מ באמצעות חברת ניהול. בית המשפט קיבל את עמדתו של מנהל מע"מ, וסירב להתיר את הניכוי היות והרכישה אינה מתבצעת, לשיטתו, בכובעו של המערער כעוסק. פסק הדין מעורר ספיקות באשר לאופן יישומו במקרים אחרים, לאור עמדה הפוכה בה מחזיק המנהל כפי שעולה בין היתר מהחלטות מיסוי שהתפרסמו לאחרונה, ולפיהן, רכישת נכסים מידיים פרטיות בידי עסק, הגם שלא במסגרת תחום עיסוקו, תחויב במע"מ. המערער הוא עורך דין במקצועו הרשום כעוסק מורשה לצרכי מע"מ, שביקש לנכות מע"מ בגין רכישת דירת נופש. בהסכם הרכישה הובהר כי השימוש בנכס כפוף לחוזר מנכ"ל משרד התיירות והפסיקה, על פיהם קיימת חובה להעמידו להשכרה כחלק ממאגר דירות להשכרה מלונאית, וכי זכותו של המערער לעשות בו שימוש עצמי מוגבלת לשלושה חודשים בכל שנה (זכות שלא נוצלה). לפיכך, המערער נאלץ לחתום על הסכם ניהול עם חברת ניהול אשר מונתה לנהל ולהפעיל באופן בלעדי את הנכס עבור בעלי היחידות במאגר המלונאי, בתמורה לקבלת חלק מסוים מכלל הכנסות המלון. נזכיר כי מס ערך המוסף שהוטל על מכירת נכס לעוסק ייחשב ל"מס תשומות" רק אם הנכס נרכש "לצורך עסקו" או "לשימוש בעסקו", ולכן לא די בכך שהרוכש רשום כ"עוסק". לפיכך, בית המשפט בחן, האם השכרת הנכס היא "לצרכי עסקו" של המערער, קרי: חלק מעיסוקו הרגיל, או אם ההשכרה לבדה מהווה עסק. בית המשפט הסכים להניח כי רכישת יחידת הנופש נעשתה מכספי העסק, אך דחה את הטענה כי הרכישה משתלבת "במעגל עסקים" המנוהל על ידי המערער. זאת, להבדיל ממצב בו היה מוכח כי המערער זקוק לתזרים מזומנים או הון חוזר על מנת לעסוק בתחומו, או כי מדובר בהכנסות עסקיות פנויות המושקעות באפיק היוצר עוד מזומנים המושקעים שוב בעסקי הליבה וחוזר חלילה. בית המשפט ציין, כי מצטיירת תמונה של אדם שהשקיע מחסכונותיו ברכישת דירה נופש, מתוך כוונה להשיג תשואה נאה, ולכן אין מדובר ברכישה לצרכי עסקו. גם הדיווח לצרכי מס הכנסה (שאושר במסגרת שומה עצמית) על הכנסה מעסק, לא העלה או הוריד ממסקנה זו. יתרה מכך, המשמעות שללא קשר לפעילות האחרת של המערער תחשב עצם השכרת היחידה לבדה ל"עסקה " לפי חוק מע"מ, הינה כי כל אדם הרוכש יחידה כאמור ומעמיד אותה להשכרה באמצעות מאגר מלונאי יהפוך לעוסק לצרכי החוק, כלומר, גם מי שכלל לא רשום כעוסק בזכות קיומו של עסק אחר בידו. בנוסף, בית המשפט קבע כי בעלי הדירות במאגר המלונאי אינם ברי השפעה באשר לניהול היחידות ולכן מדובר בהשכרה פאסיבית בידם. על פי הדעה הרווחת, השכרה פאסיבית אינה נחשבת לעסק לעניין יישום חוק מע"מ.   בית המשפט בחן, האם ניתן לייחס את פעילותה העסקית של חברת הניהול לבעלי היחידות, כך שתיוחס למערער ביצוע של עסקה במהלך עסקו והגיע למסקנה כי היחידה נמסרה לידי חברת הניהול בכדי שהיא זו שתעסוק בעסקי מלונאות ולא בכדי לסייע למערער לעשות זאת בעצמו. בית המשפט אף ייחס חשיבות לעובדה כי הכנסות המערער מהיחידה נובעות מנגזרת של הכנסות המאגר המלונאי ולא מרווחים, וכי אלה מוגבלות לתשואה מינימלית בלבד. עוד נדחתה עמדת המנהל שטען כי במקרים אחרים מבחן אופי הנכס בלבד צריך להכריע את הכף, שכן יש נכסים שבמהותם הם נכסים עסקיים. כך לדוגמה, כאשר עוסק רוכש חנות, היות ומדובר בנכס עסקי באופיו, ועל אף שאינו קשור לליבת עסקיו של אותו עוסק, יותר לו ניכוי מס התשומות בגין הרכישה. יחד עם זאת, עמדה זו אינה מתיישבת עם החלטות מיסוי שניתנו לאחרונה על ידי מנהל מע"מ בעניינם של עסקים בתחום עריכת דין, הרוכשים דירת מגורים ממוכר פרטי מכספי העסק ואז מבקש המנהל למסותם בגין רכישת הדירה, שכן, לשיטתו, מדובר ברכישת דירה על ידי עוסק! בשיטת מיסוי זו, המס שישלמו אותם "עוסקים" יהיה מס סופי שכן לא יוכלו לנכות את מס התשומות בגין רכישת נכס שמאופיו משמש על דרך הכלל להשכרה פטורה למטרת מגורים מכוח סעיף 31(1) לחוק מע"מ. העיוות במתווה זה נוצר היות ובמקרים אלה מנהל מע"מ בוחר, בניגוד לעמדתו כפי שאושרה בפסק הדין – לראות את אותם עורכי דין כעוסקים לצורך רכישת דירת המגורים על אף שאין עיסוקם כלל בקניה ומכירה של מקרקעין. גם טענתו החלופית של המערער לפיה בעצם העמדת היחידה למאגר המלונאי מתקיימת עסקת אקראי חייבת, ובשל כך יותר לו הניכוי – נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי החייב במס באותה עסקת אקראי הוא חברת הניהול ולא המערער בכובעו כאדם פרטי, וזאת מכוח תקנה 6ב לתקנות מע"מ. עוד יאמר כי פסק הדין קיבל את עמדת מנהל מע"מ והרחיב את אופן השימוש בסעיף 31 (4) לחוק על מכירה עתידית, המעניק פטור במכירת הנכס – מבלי להתחשב בזהות הקונה- מקום בו לא ניתן היה לנכות את מס התשומות בשל רכישתו, וזאת כאמור, הגם כאשר רכישתו נעשתה תחת כובעו הפרטי של המערער ולא במסגרת העסק. אשר על כן, פסק הדין מרענן את תפיסתו הרווחת של המנהל, לפיה כל שעושה עוסק מוצמד באופן גורף לצרכי עסקיו. יחד עם זאת, מציאות זו מותירה אחריה עיוות שטרם תוקן, היות ומנהל מע"מ אינו שומר על עמדה קוהרנטית זו כאשר יישומה מוביל לאי תשלום מע"מ בגין רכישת נכס בידי עסק.     תודה לעו"ד קארין שלו אברהם על עזרתה בהכנת המאמר