ו"ע (מחוזי נצ') 24989-09-18 שמרת נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור טבריה – העברת דירה במתנה להורה כעסקה מלאכותית; קנס גרעון

בני זוג רכשו דירת מגורים וביקשו לחייבם במדרגות מס רכישה של דירה יחידה תוך התחייבות למכור דירת קודמת שבבעלותם בתוך 18 חודשים. את הדירה הישנה העבירו במתנה לאמה של בת הזוג בסוף התקופה ולאחר שלא הצליחו למכור אותה לצד ג'. במועד עסקת המתנה חתמה האם גם על צוואה המעבירה את הדירה לבני הזוג לאחר מותה. ועדת הערר קבעה, כי בנסיבות העניין מדובר בעסקה מלאכותית שאין לה טעם מסחרי מעבר להתחמקות ממס. עסקת המתנה בוטלה ועל העוררים הוטל קנס גרעון.

ו"ע (מחוזי ת"א) 13327-06-18 איסתא נכסים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות – שווי מקרקעין לצורך מס רכישה בעסקת רכישת מניות; המועד הקובע לעניין שווי המקרקעין

המועד הקובע לעניין חכירת זכויות בקרקע מאת רמ"י הוא מועד אישור רמ"י לעסקה, אשר בהתאם לסעיף 19(3) לחוק הוא יום המכירה בנסיבות אלו. לפיכך, בקביעת שווי מקרקעין לצורך מס רכישה בעסקת רכישת מניות שנעשתה לאחר מתן אישור רמ"י לעסקת חכירת הזכויות בקרקע על ידי החברה שבה נרכשו המניות, יש לקבוע את שווי המקרקעין בהתאם לייעוד שהיה להם במועד אישור העסקה, ולא במועד קודם לכך שהיטיב עם העוררת (ייעוד חקלאי) שרכשה את המניות; ועדת הערר עשתה שימוש בסעיף 89 לחוק והגדילה את השומה בכך שנעתרה לבקשת המנהל להוסיף לשווי המכירה את שוויין של הוצאות פיתוח שבוצעו בפועל נכון ליום המכירה.

ו"ע (מחוזי ת"א) 37384-12-19 אטיאס נ' אגף מס הכנסה – לא ניתן להאריך מועד לתיקון שומה לפי סעיף 85 כאשר יש בכך כדי להביא לשינוי בשיעור המס

העורר ביקש הקלה במס רכישה לעולה. המנהל קבע שומת מס רכישה ללא ההקלה מאחר שהעורר לא הצליח להוכיח כי הדירה נרכשה למגוריו, לאור העובדה שבנייתה טרם הסתיימה. לאחר סיום הבנייה ביקש העורר לתקן את השומה ולצורך כך הגיש בקשה להארכת מועד לתיקון השומה לפי סעיף 85 מעבר לארבע השנים הקבועות בחוק. כבוד השופט אלטוביה מגן קבע בהחלטה מקדמית, כי אין למנהל סמכות להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק במקרה זה, בפרט במקרה שבו חל שינוי בשל כך בשיעור המס, וכי הסמכות להארכת מועד היא רק בעניינים מנהלתיים ולא בעניינים מהותיים. כב' השופט ביקש מן העורר לשקול מחדש אם הוא עומד על הערר לאור ההחלטה.

רע"א 7392/19 אבו רומי נ' משרד המשפטים – אגף מיסוי מקרקעין נצרת – עיון במסמכים וחיסיון

בקשה לעיון במסמכים שנמצאים בידי מנהל מיסוי מקרקעין לצורך הוכחת אוטנטיות החתימות של המבקש עצמו על מסמכים אחרים שהיו במחלוקת בתיק הנוכחי. המנהל התנגד מכוח סעיף 105 לחוק מטעמים של סודיות. בית המשפט קיבל את בקשת העיון במסמכים בכפוף למגבלות הבאות – עיון בחתימות בלבד בנוכחות נציגי אגף מיסוי מקרקעין תוך השחרת יתר המידע.

תא"מ (שלום צפת) 2692-08-18 אבו עואד נ' משרד האוצר אגף מס הכנסה ומס רכוש – פיצוי בשל הטלת עיקול שלא כדין על ידי רשויות המס

בעקבות הטלת עיקול שלא כדין על ידי רשויות המס, בין היתר, ללא שהנישום קיבל הודעה מוקדמת בדבר חוב, חויבו רשויות המס בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בשמו הטוב של הנישום לפי חוק איסור לשון הרע.

תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש), (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), התש"ף -2020

התקנות קובעות כי בחישוב התקופות שנקבעו בחיקוקים שמפורטים בתקנות לא ימנו הימים שמיום 22.3.2020 ועד ליום 31.5.2020 (להלן: "התקופה הקובעת"), אם מועד סיום התקופה חל בתקופה הקובעת או בחודשיים שלאחריה. בין החיקוקים המפורטים בתקנות נמנה גם חוק מיסוי מקרקעין, וזאת ביחס למועדים הקבועים בנושאים הבאים: הקטנת מקדמה (סעיפים 15(ה)(1), (ה)(2), ו(1)); הגשת דיווח על אופציה ייחודית (סעיף 49י(א)(7)); הגשת הודעות על דחיית יום המכירה בעסקאות פינוי בינוי, בעסקת תמ"א 38 וכן בעסקה בה מבוקש לדחות את יום המכירה לפי סעיף 19(3א) לחוק (סעיפים 49כא(א), 49כא(ג)(2), 49כא(ג)(2), 49לב2(א) ו-75א); קבלת אישור מראש ממנהל מיסוי מקרקעין ומנהל מע"מ לקבלת הטבות מס בפינוי בינוי (סעיף 49כא(ג)(2); קביעת שומה (סעיף 78); תיקוני שומה (סעיפים 85 ו-85א); הגשת השגות ומתן החלטה בהשגות (סעיף 87); והגשת ערר על החלטה בהשגה (סעיף 88).

עדכונים במס הכנסה

ע"מ (מחוזי י-ם) 52882-02-17 ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית נ' פקיד שומה ירושלים 3 – פטור למוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה

ניתוח תכליתו של סעיף 9(2) לפקודה הקובע פטור ממס הכנסה למוסד ציבורי מלמד כי הפטור מותנה בכך שפעילות המוסד היא בזיקה למדינת ישראל. בנסיבות המקרה דובר בעמותה המפעילה מוסדות חינוך בשטחיC  אשר טענה לפטור ממס על הכנסה מהשכרת מבנים מכוח הסעיף הנ"ל. נקבע כי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי קיימת זיקה בין פעילות בשטחי C לבין מדינת ישראל ועל כן אין לראות בה מוסד ציבורי הזכאי לפטור מכוח סעיף 9(2) לפקודה. בנוגע לחישוב המס, המערערת טענה כי יש לקבוע את המס לפי הסכומים ששולמו לה בפועל ולא לפי דמי השכירות החוזיים, שכן ויתרה על חלק מהסכומים ששוכרת הנכס לא שילמה לה. ביהמ"ש דחה את עמדת העוררת בהיעדר הוכחה; ביחס לשיעור הפחת – המערערת ביקשה לנכות פחת בשיעור 4% מאחר שמדובר בבניינים ממדרגה שנייה שבנייתם איתנה פחות, לפי תקנות הפחת. המשיב טען כי שיעור הפחת הוא 2%, שהוא השיעור שניתן לבנייני בטון מזויין איתנים ממדרגה ראשונה. נקבע כי מאחר שנטל ההוכחה הוא על המערערת בעניין זה והיא לא עמדה בו, יש לקבל את עמדת המשיב.