ע"א 3721/12 תופאפ תעשיות נ' פקיד שומה (27.4.14) תשלום פיצוי בגין שריפה במפעל ששולם על פי חוזה ביטוח אינו עונה על הגדרת "מכירה" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין הכוללת רק פעולות רצוניות, אך עונה על הגדרה "מכירה" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. מאחר שמדובר בנזק שנגרם לנכס הוני, הפיצוי יחויב במס רווחי הון. ו"ע (מחוזי מרכז) 7060-11-11 אניש נ' מנהל מס שבח נתניה מכוח העיקרון לפיו "אין חוטא יוצא נשכר" נקבע כי אין להעניק את ההקלה במס רכישה המיועדת לדירות מגורים, לרוכשי דירת נופש אשר עשו בה שימוש למגורי קבע בניגוד לייעודה התכנוני, ועקב כך מקיימים לכאורה את המבחן האובייקטיבי והמבחן הסובייקטיבי הקבועים בחוק לצורך קביעת דירה כדירת מגורים לעניין ההקלה במס רכישה. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 78), התשע"ד-2014 תיקון החוק אשר תחילתו ביום 1.6.2014, קובע את חובת תשלום מקדמת מס שבח כהוראת קבע, תוך שהוא קובע מספר שינויים והסדרים חדשים: במכירת זכות במקרקעין על ידי חברם בני אדם שיעור המקדמה יעמוד על 7.5%, ללא קשר ליום רכישת הזכויות במקרקעין על ידי המוכר; במכירת דירת מגורים מזכה אשר מבוקש בגינה חיוב בשיעור מס מוטב, שנעשתה ביום 1.6.2014 ועד ליום 31.12.2017, יקבע גובה המקדמה בהתאם לסכום המס בשומה העצמית; במידה ושולמה המקדמה והרוכש שילם את מס הרכישה לפי שומה עצמית תוך 60 יום ממועד העסקה, יינתן אישור מס רכישה בכפוף להתקיימות התנאים המצטברים שלהלן: חלפו 90 יום ממועד ההצהרה או 30 יום מהמצאת מסמכים ונתונים שנדרשו ע"י המנהל, המנהל לא הוציא שומת מס רכישה לפי מיטב השפיטה, לא הוחזרה לרוכש המקדמה ששולמה, ובמקרה בו התבקש פטור או הקלה במס רכישה – הומצאו כל המסמכים הנדרשים לצורך הזכאות. המועד בו תחול חובת תשלום המקדמה הוא תשלום מעל 40% מהתמורה או מועד הגשת הדיווח, לפי המאוחר; ברכישה מקבלנים, חובת תשלום המקדמה תחול רק לאחר תשלום 80% מהתמורה; הקטנת מקדמה – תינתן למנהל סמכות להקטין את שיעור המקדמה מיוזמתו. אם הבקשה מוגשת על ידי הצדדים להסכם, יש להגישה עד למועד הגשת הדיווח על העסקה, וכן עליהם לנמקה ולצרף אסמכתאות להוכחת סכום המס. נקבע מועד למתן החלטה בבקשה להקטנת מקדמה בתוך 20 יום מהגשת הבקשה או בתוך 20 יום מהגשת הדיווח על העסקה , לפי המאוחר. אם לא ניתנה החלטה במועד האמור, יראו את הבקשה כאילו התקבלה. לאחר קבלת ההחלטה, רשאים הצדדים להגיש למנהל בקשה מנומקת לבחינת ההחלטה בתוך 14 יום ממסירתה לצדדים. על המנהל ליתן החלטה בבקשה בתוך 45 יום, אחרת יראו את הבקשה כאילו התקבלה. מי שקיבל את ההחלטה בבקשה להקטנת המקדמה , לא ידון בבקשה לבחינת ההחלטה; חובת תשלום המקדמה לא תחול על סוגי העסקאות הבאים: מכירת דירת מגורים מזכה שהתבקש בשלה פטור לפי פרק חמישי 1; מכירת זכות על ידי רשות מקומית, רשות הפיתוח, קק"ל והמנותא; מכירת זכות במקרקעין שחלות עליה הוראות סעיף 2ב(א) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה- 1974 –מכירת זכות במקרקעין מהסוג שייקבע שר האוצר בתקנות . תוספת מס' 2 להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 6/2011 המקדמה כהוראת קבע רשות המיסים מתקנת את תוספת 1 להו"ב 6/11 ומבהירה כי שיעור מס השבח במקרה של מימוש ההטבה המוקנית בחוק הגדלת ההיצע של דירות מגורים הינו 20% עד ל- 1.1.12 ו- 25% מה- 1.1.12 תקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות הערר) (תיקון), התשע"ד-2014 ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין במחוז מרכז שמשרדו נמצא בתל אביב יוגש לוועדת הערר במחוז מרכז. עדכונים במס ערך מוסף תזכיר חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד- 2014 ביום 14.5.14 פרסם משרד האוצר תזכיר לחוק מע"מ בגדרו הוצע לקבוע מע"מ בשיעור אפס על מכירת דירות מגורים בידי קבלנים לידי זכאים, בהתאם לתנאים והסייגים שנקבעו בו. לפירוט בדבר ההסדרים המוצעים בתזכיר החוק ר' המאמר בעיתון גלובס שכותרתו "מע"מ בשיעור אפס על מכירת דירות מגורים בידי קבלנים". רע"א 3542/10 אגף מכס ומע"מ נ' זייתון תעשיות שמנים, ע"א 216/12 אגף מכס ומע"מ נ' א. אחים ירושלמים למסחר בע"מ (18.5.14) נפסק כי, לרשות המיסים אין סמכות להרים מסך וסמכות מעין שיפוטית זו מסורה לבית משפט בלבד. על כן, הרשות מנועה מלייחס חובות של חברה אחת לחברה אחרת במסגרת הליכי גבייה, בטענה כי מדובר בישות כלכלית אחת (בשל זהות אופי הפעילות, מנהלן המעשי, מלאי וציוד, מיקום פיזי וכיוב') וזאת, למעט במקרים בהם המנהל פועל במסגרת סעיף 106 לחוק מע"מ, המאפשר גביית חוב מצד ג' ואשר נוקב בתנאים ספציפיים להפעלתו. לכן, מכלל הן נשמע לאו למקרים אחרים. רע"א 2043/14 פלונית נ' מנהל מע"מ באר שבע (24.4.14) בקשת רשות ערעור, על החלטה הדוחה בקשה לזימון עדים שאינם בשליטת המערערת ללא מתן תצהיר מקדים, מהטעם כי קשה לראות כיצד עדויות העדים תוכל לבסס מסקנות שונות בניגוד להלכה הפסוקה (לגבי אופי ההתקשרות עם "עמידר" כפי שנקבעה בפסקי הדין ש.י. סיימון[1] ו-שליט[2], בשאלת החלת פטור ממע"מ על השכרה למגורים). הבקשה נדחתה, לא מדובר במקרה חריג בו ערכאת הערעור תתערב בסדרי הדיון של הערכאה הדיונית, שכן, לא הוכחה אי היכולת לקבלת תצהירים וכי הבקשה הוגשה בשיהוי.
[1] ע"א 2291/07 אגף המכס והמע"מ אשדוד נ' ש.י סיימון אחזקות בע"מ (1.2.2010).
[2] ע"א 7973/11 ר.א. שליט פיתוח בנייה וייזום פרוייקטים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף (16.6.13).