עדכונים במיסוי מקרקעין ו"ע (מחוזי חי') 12876-02-15 פרוצ'נסקי נ' מנהל מסמ"ק חיפה (28.3.16) לא ניתן להתיר בניכוי מהשבח לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין תשלומי ארנונה כללית ששולמו לעיריה בגין הנכס הנמכר, מאחר שמדובר בהוצאה שוטפת, וזאת על אף שלא ניתן היה לנכות תשלומים אלו במישור מס הכנסה בנסיבות המקרה. ו"ע (מחוזי נצ') 2893-01-16 חדר נ' מנהל מיסוי מקרקעין נצרת (28.3.16) העורר הגיש בקשה להארכת מועד להגשת השגה בחלוף למעלה משני עשורים מקביעת השומה. המנהל דחה את הבקשה רק בשל השיהוי הרב בהגשתה. נקבע כי החלטת המנהל היא לאקונית ואינה מנומקת ועל כן יש להשיב את הבקשה למנהל על מנת שיתן החלטה מנומקת. ו"ע (מחוזי חי') 14339-09-14 אבגי נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (22.5.16) בעל שתי דירות מגורים לאחר 1.1.14, אינו יכול ליהנות מהפטור ממס הקבוע בסעיף 49ה לחוק בתקופת המעבר, שכן לא ניתן למכור את הדירה השניה בפטור ממס לפי סעיף 49ב(2) לחוק (כל עוד נכון ליום 1.1.2014 היו בבעלות המוכר יותר מדירת מגורים אחת). מסיבה זו, נדחתה טענת העוררים בדבר זכאותם לפטור לפי  סעיף 49ה, שכן נכון ליום 1.1.2014 היתה בבעלותם יותר מדירה אחת. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 85 והוראת שעה), התשע"ו-2016 מס רכישה: על מנת לזכות במדרגות מס רכישה של דירה יחידה במקרה בו אדם רוכש דירה חלופית כאשר בבעלותו דירה קודמת, עליו למכור את הדירה הישנה בתוך 18 חודשים (במקום 24 חודשים). תחולת תיקון זה היא ביחס לדירות שנרכשו לאחר ה-1/5/2016 ועד ליום 30/4/2021; מס שבח: התיקון כולל הקלה ביחס לדירות שהתקבלו בירושה וחלקו של היורש בהן אינו עולה על מחצית. החלק בדירת ירושה כאמור לא יפגע במעמדה של הדירה העיקרית כדירה יחידה, הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה; אין בתיקון כדי לגרוע ממעמדה של דירה שהתקבלה בירושה וזכאית לפטור ירושה מכוח סעיף 49ב(5) לחוק. דירה זו, אף אם חלקו של המוכר בה עולה על מחצית, אינה פוגעת במעמדה של הדירה העיקרית כדירה יחידה לעניין הזכאות לפטור ממס שבח. חוזר בעניין ביטול קנס אי תשלום במועד לעניין מס רכישה חוק מיסוי מקרקעין מאפשר לבעלים של דירת מגורים לרכוש דירת מגורים נוספת בשיעור המס הקבוע בחוק לדירה יחידה, אם הם מתחייבים למכור את הדירה הראשונה במועד הקבוע בחוק. במקרים אלו מוקפאת יתרת המס שמעבר לסכום הנגבה בגין דירה יחידה, וזאת עד למכירת הדירה הראשונה. עד לאחרונה, במקרה בו לא עלה בידי הרוכש למכור את הדירה הישנה במועד הקבוע בחוק, הוא נאלץ לשלם את הפרש החבות במס בתוספת הפרשי הצמדה, ריבית ואף קנסות. בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי עוה"ד אמיר גבר ובועז וילנסקי, פורסם חוזר פנימי המורה לרשויות המס שלא לגבות קנס איחור בתשלום בגין התקופה בה היתה יתרת המס מוקפאת. עדכונים במס הכנסה ע"א 4576/15 מ.מ.א ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב (11.5.16) מכירת בבניין על ידי חברה סווגה כעסקת אקראי בשל הסממנים המסחריים שנתקיימו בה, ובפרט מאחר שבמסמך חיצוני גילה דעתו בעל הדין כי רכישת הבניין נעשתה לצורך מימוש מהיר; הובהר כי פקיד השומה רשאי להוציא שומה ולקבוע כי העסקה חייבת במס הכנסה, גם כאשר קודם לכן הוצאה שומה בגין אותה עסקה ע"י מנהל מיסוי מקרקעין. על פקיד השומה לערוך איזון בין אינטרס הפרט ובחינת מידת הסתמכותו לבין האינטרס בגביית מס אמת. ע"מ (מחוזי מרכז) 30296-07-17 ג'רבי נ' פ"ש רמלה (28.4.2016) טענות הנוגעות לשיקול הדעת של פקיד השומה ולאופן בניית השומה על ידו אינן ראויות להתברר כטענות מקדמיות; ביחס לטענה כי הודעת פקיד השומה על הארכת התקופה להוצאת שומה הגיעה לנישום באיחור, נקבע, כי די בכך שהוכח כי ההודעה נשלחה במייל (שזוהי דרך מקובלת בימינו) במסגרת פרק הזמן הקובע; נדחתה טענה בנוגע לאי מתן זכות טיעון לנישום ביחס להחלטה על הארכת התקופה להוצאת שומה, מאחר שמדובר בהחלטה הקשורה בהליכים הפנימיים במשרד פקיד השומה; בית המשפט קיבל טענה בדבר היעדר הנמקה, וזאת מכוח כללי מינהל תקין. מאחר שהרשות לא עשתה כל מאמץ לרפא את הפגם, נקבע כי יש לפסול את השומות שהוצאו. ע"א 4526/14 פקיד שומה ירושלים נ' צבי ישראל רז (9.5.2016) האם הכנסות החברה המחולקות לנישום מייצג בחברה משפחתית כדיבידנד אינו חייבות במס? נקבע כי הכנסות אלו נחשבות כ"הכנסות חייבות", שכן רק פירוש זה תואם את תכלית החוק. אי החיוב במס בגין דיבידנדים המחולקים בחברה משפחתית מבוסס על כך שמדובר בהכנסה שכבר חויבה במס, במסגרת מיסוי הכנסת הנישום המייצג, ואין למסותה פעם נוספת. כשמדובר ברווח שלא מוסה, כבנסיבות אותו המקרה, אין לכך הצדקה. התיקון שנעשה בפקודה בעניין זה הוא תיקון מבהיר בלבד. עדכונים במע"מ ע"מ 6317-04-14 ( מחוזי ת"א) אמיליה פיתוח (מ.עו.פ.) בע"מ נ' מנהל מע"מ גוש דן (7.4.16) בבקשה לניכוי תשומות בגין הוצאות הנהלה וכלליות על ידי חברת אחזקות הגובה דמי ניהול מהחברות המוחזקות, יש להוכיח כי עיקר השימוש בתשומות היה לצורך הפקת דמי ניהול ובמסגרת מתן שירות לחברות המוחזקות ולא לשם השבחת ההשקעה בהן כבעל שליטה. בית המשפט מנה מספר פרמטרים לבחינה, כגון לגובה דמי הניהול, לפונקציה שממלאת המערערת בחברות המוחזקות, מידת מעורבותה והשפעתה, מספר העובדים בחברה ועוד, וכן ציין כי מבחן ההכנסות אינו המבחן שיקבע את עיקר פעילות החברה. * הערת העורך-  בכוונת החברה לערער על פסק דין זה לבית המשפט העליון . ע"מ 4747-09-14 (מחוזי ת"א) נבוק וגלזר נ' רשות המיסים (5.5.16) עצם הרישום כ"עוסק" מורשה במע"מ הוא דקלרטיבי בלבד ואין בו כדי לקבוע את תוצאת המס, אשר תיבחן על פי קיומה או היעדרה של פעילות עסקית; מכירת נכס בידי מי שרשום כעוסק אך לא ניכה תשומות בשל רכישתו או אחזקתו, השכיר את הנכס בהשכרה פאסיבית במשך עשרות שנים ולא ניהל עסק של השכרת נכסי נדל"ן – אינה חייבת במע"מ. חוזר מס' 4/2016 – פעילות תאגידים זרים באמצעות האינטרנט רשות המיסים פרסמה חוזר שמטרתו להסביר באלו מצבים ניתן יהיה לראות בהכנסות של תאגיד זר (אשר מאוגד ופועל בחו"ל) ממכירת מוצרים או מתן שירותים לתושבי ישראל באמצעות האינטרנט, כהכנסות של "מוסד קבע" בישראל. עוד הובהר באילו מקרים על אותם תאגידים זרים להירשם בישראל כעוסק מורשה לצורכי מע"מ ולדווח בהתאם. החלטת מיסוי 9158/16 – מס שכר על עובדים בתאגידי מים רשויות מקומיות, המסווגות כמלכ"ר, אינן חייבות בתשלום מס שכר בגין עובדים אשר הושאלו על ידן ונקלטו לתקופה קבועה או זמנית בתאגיד מים וביוב, המסווג כעוסק.