חוק מיסוי מקרקעין. בעניין אספן (ע"א 924/12) קבע בית המשפט העליון, כי רכישת זכויות של שותף בשותפות שהקימה מקבץ דיור, לאחר זכייה במכרז של משרד הבינוי והשיכון למתן שירותי השכרה למגורים, חייבת במס רכישה, שכן השותפות מהווה "איגוד מקרקעין". כן נקבע, כי הזכויות מכוח ההסכם עם משרד הבינוי והשיכון אינן נכס נפרד מהבעלות במקרקעין, וכי המוניטין שייך לאחת השותפות ולא לשותפות עצמה ולכן אין בו כדי להוציא את השותפות מגדר היותה איגוד מקרקעין. בעניין גזית גלוב (ו"ע 1429/08) מיום 20.10.14 נקבע, כי חברה, שהיא הבעלים של קניון רוטשילד בראשון לציון, אשר נעשתה בה הקצאת מניות, שבעקבותיה הפכה בעלת המניות לה הוקצו המניות לבעלת 99.9% מכלל הזכויות בחברה, אינה מהווה איגוד מקרקעין, שכן בידי החברה היו גם נכסים בלתי מוחשיים מלבד נכסי המקרקעין – הפסדים ומוניטין – המוציאים אותה מהגדרת איגוד מקרקעין. בעניין מליסרון (ו"ע 54436-11-10) מיום 23.10.14 נדון מקרה של רכישת מניות בחברה שבבעלותה קניון במפרץ חיפה, הכולל מרכז קניות פתוח. לאחר בחינת הנכסים השונים שבבעלות החברה שאינם מקרקעין – זכות למתן שירותי ניהול לשוכרים, זכות למכירת חשמל במתח נמוך, צבר לקוחות, ידע, שם מותג, הון אנושי, מיטלטלין, הסכמי שכירויות ויתרת חייבים –  נקבע, כי אין בנכסים אלה כדי לגרוֹע מסיווגה של החברה כאיגוד מקרקעין. לאחרונה ניתן על ידי ועדת הערר פסק הדין בעניין אלדר נכסים (ו"ע 39284-01-10). בענייו זה רכשה העוררת מניות בחברת קניונים לישראל בע"מ (להלן: "החברה") המחזיקה בקניון בת ים. ועדת הערר דנה בשאלה, האם החברה היא בגדר "איגוד מקרקעין" לפי חוק מיסוי מקרקעין, כך שרכישת המניות תחויב במס רכישה, אם לאו. העוררת טענה כי החברה אינה איגוד מקרקעין, ומאחר שיש לה פעילות כלכלית עסקית מהותית של הפעלת קניון וכן נכסים בלתי מוחשים, אשר אינם טפלים לייצור ההכנסה, יש להפרידם מהבעלות על המקרקעין. מנהל מיסוי מקרקעין טען, כי המבחן אותו קבע המחוקק בהגדרת "איגוד מקרקעין" מתבסס על בחינת נכסי החברה בלבד, ואין נפקות לשאלה, האם קיימת לחברה פעילות עסקית. לאור המבחן הנכסי, אין להפריד, לטענתו, בין המקרקעין לבין הפעילות העסקית, ומכאן שיש להטיל מס רכישה על מלוא שוויו של הנכס. ועדת הערר מצאה, כי ניהול הקניון הוא עניין סבוך ומורכב, והוא שהופך את הקניון לקניון מצליח המושך אליו לקוחות. בנוסף, הוועדה קבעה, כי ערכו של קניון פעיל ומצליח כולל בנוסף למקרקעין גם ערך נוסף של העסק כ"עסק חי", המעלה את שוויו של הקניון לעומת קניון חדש באותו מקום. אפשר לכנות נכס זה גם בשמות אחרים, כגון מוניטין, מותג, ידע, ניהול עודף, וכיוצ"ב, אך בכל מקרה מדובר בנכס הנפרד מהמקרקעין עצמם, ומשמש את החברה לייצור הכנסה ואינו טפל למטרותיה העיקריות. הוועדה הקבילה את אותו עסק חי במקרה דנן, לציוד שמחזיק איגוד המפעיל בין מלון, כגון הריהוט. לסיכום , דעת הרוב קבעה, כי הנכס הבלתי מוחשי המוגדר כ"ערך העסק כעסק חי" או "מוניטין", גורם לתשואה העודפת על התשואה של השכרה פסיבית של נכס מניב, ומאחר שנכס זה משמש את החברה בייצור הכנסה והוא אינו טפל למטרותיה העיקריות, הרי שהחברה אינה איגוד מקרקעין ורכישת המניות אינה חייבת במס רכישה. לעומת זאת ,השופט מגן אלטוביה בדעת מיעוט, סבר כי החברה מהווה "איגוד מקרקעין". השופט מתחיל בכך שההסכם בו רכשה העוררת את מניות החברה אינו מפרט כל פעילות עסקית של החברה מעבר להשכרת היחידות בקניון והענקת שירותי ניהול בשטח הקניון. לעמדתו, מדובר בשירותי ניהול הטבועים בהשכרת שטח הקניון. כמו כן, לעמדתו, הטענה כי לחברה נכסים בלתי מוחשיים המוציאים אותה מהגדרת איגוד מקרקעין היא טענה מלאכותית, שכן כל השירותים עליהם מצביעה החברה (שירותי ניהול, הסכמי שכירות, ידע, מוצג וכדומה) טבועים בפעילות ההשכרה שהיא המטרה העסקית העיקרית של החברה כבעלת הקניון. שופט המיעוט הבחין בין הפעלת קניון לבין הפעלת בית מלון. לדבריו, לקוחות המלון הם  אורחי המלון ועבורם מספק המלון שירותי ניהול, שירותי שינה, אוכל, בילוי וכדומה, החורגים מתחום השכרת המקרקעין. לעומת זאת, במקרה של קניון, הלקוחות הם בעלי העסקים השוכרים את שטחי הקניון ולא הקונים, והפעילות העיקרית מבחינת מפעיל הקניון היא  השכרה של שטחים בקניון תמורת דמי שכירות. שופט המיעוט ציין בנוסף כי בהסכם המכר לא נמצאה כל הצהרה או התחייבות מצד המוכרת ביחס לנכסים או פעילויות אחרות של החברה, ומכאן שבקביעת סכום התמורה, ניתן ערך כלכלי ממשי רק למקרקעין ולהסכמי השכירות בקניון בת ים, דבר המצביע על כך שכל פעילות אחרת, ככל שהיתה לחברה היתה טפלה לפעילות העיקרית של החזקה והשכרת השטחים בקניון.             15669\33\2\9