ו"ע (מחוזי ת"א) 45682-01-17 באור נ' מדינת ישראל העורר רכש בעסקה אחת 1/4 מהזכויות בבניין מגורים ובו 11 דירות. לאחר מספר חודשים רכש העורר 1/4 נוסף מהזכויות באותו בניין. מנהל מיסוי מקרקעין מיסה את העורר ביחס לעסקה הראשונה במס רכישה בשיעור דירה יחידה לגבי ארבעה רבעים מכל אחת מהדירות, המצטרפים לדירה אחת, ואילו לגבי יתר חלקי הדירות בעסקה הראשונה וכל חלקי הדירות בעסקה השנייה, מיסה במס רכישה של דירה נוספת. ועדת הערר קיבלה את עמדת המנהל בדבר אופן מיסוי הדירות, אך קבעה כי העורר יוכל לבחור, לפי שווי הדירות, אילו מבין חלקי הדירות יצטרפו לדירה אחת אשר תקבל את ההקלה במס רכישה לדירה יחידה. ו"ע (מחוזי חי') 67093-06-16 אלמוג ב.ז. בניה והשקעות בע"מ נ' מנהל מס שבח חיפה בעניין אאורה ובעניין שיכון ובינוי נקבע על ידי ועדת הערר, כי אין מקום להטיל מס רכישה על סכום היטלי הפיתוח שמתחייב יזם לשלם בעסקת רכישת קרקע מאת מי שרכש את הזכות מרשות מקרקעי ישראל, כל עוד הפיתוח לא נעשה בפועל. למרות פסיקה זו נקבע בעניין אלמוג, כי יש להוסיף את כלל עלות עבודות הפיתוח לשווי המכירה לצרכי הטלת מס הרכישה אף אם טרם בוצעו בפועל, וזאת, בין היתר, מאחר שהעוררת לא הוכיחה מהן עבודות הפיתוח שטרם בוצעו ואשר עדין יש לבצען, ולא הוכיחה את עלות עבודות אלו. הליך 59787-03-17 קומותיים בע"מ נ' שר האוצר (בימ"ש לעניינים מנהליים) פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון מקנה הטבות מס שונות בנסיבות של בניית בניין המיועד כולו או חלקו לבנייה למגורים, בתנאים מסוימים. במקרה זה התעוררה מחלוקת, האם ניתן להכיר בתוספת בנייה חדשה שנבנתה על בניין ישן, אשר כשלעצמו לא עמד בהגדרת "בניין חדש להשכרה", כבניין חדש להשכרה. ביהמ"ש קבע, כי לשון החוק ותכליתו מאפשרות זאת, ולכן יש לקבל את הבקשה להכרה בתוספת הבנייה כ"בניין חדש להשכרה". תקנות קיזוז מסים (תיקון), התשע"ט-2018 חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980 קובע, כי החזר מס ניתן לקיזוז כנגד כל חוב מס, כל עוד אין זכות להשגה, ערר או ערעור על סכום החוב. תקנות קיזוז מיסים עוסקות, בין היתר, במשלוח הודעה לנישום על כוונה לבצע קיזוז כאמור. בתיקון לתקנות נקבע, כי ההודעה תישלח לנישום לפחות 25 ימים לפני ביצוע הקיזוז. כן נקבע, כי ההודעה תפרט את סכום החזר המס, סכום חוב המס כנגדו יעשה הקיזוז והמועד בו יעשה הקיזוז. עדכונים במס הכנסה ע"א 8158/16 אפרים בן מנחם נ' פקיד שומה מס הכנסה חיפה רשות המיסים שלחה במשך למעלה מ-10 שנים דרישות תשלום לכתובת מגורים לא עדכנית של המערער. המערער הוא זה שמסר כתובת זו לרשויות המס קודם לכן. בית המשפט העליון דחה ברוב דעות את טענת המערער באשר להתיישנות החוב או לשיהוי בגבייתו, וקבע, כי בהינתן שדרישות החוב נשלחו לכתובת אשר המערער, בעל עסק, מסר לרשות המסים ככתובתו, הפרשנות הסבירה היא שזו הכתובת אליה הוא מבקש שיישלחו דברי הדואר עבורו. בהינתן ידיעתו של הנישום על החוב (כך נקבע בשנת 2002 בפסק דין), ונוכח העיקולים הרבים שהוטלו עליו, הרי שבנסיבות המקרה יש לראות בכך את "כתובתו הנכונה", על אף שהמערער שינה את כתובתו במרשם האוכלוסין. ע"א 476/17 אמית נ' פקיד שומה ת"א 4   בית המשפט העליון קבע, כי למרות שהמערער, שחקן פוקר ישראלי, שהה תקופות ממושכות מחוץ לישראל, הוא נחשב ל"תושב ישראל" לצורך הטלת החיוב במס הכנסה על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל. כן נקבע, כי הכנסות המערער ממשחק הפוקר הן הכנסות ממשלח יד החייבות בשיעור מס שולי.   ע"מ 1742-09-13 חכ"ל בניה ופיקוח בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים   המערערת היא חברת בת שרכשה ומכרה אג"ח שהונפקו על-ידי חברת האם. המערערת ביקשה לייחס את הרווחים אשר נבעו מרכישות ומכירות האג"ח, לצרכי מס, לחברת האם, כך שיתקזזו אל מול הפסדיה הצבורים של חברת האם. בית המשפט דחה את טענות המערערת, בין היתר, משום שלעמדתו, מעורבות חברת האם איננה מצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות ומיסוי הכנסות המערערת בידי חברת האם, וכן מאחר שהמערערת הציגה את אגרות החוב בדוחות הכספיים ובדוחות המס כנכסיה, ללא סייג. עדכונים במס ערך מוסף ע"א 1609/16 חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מע"מ פ"ת הסוגיה שנבחנה בפסק הדין היא, האם חברה שהתאגדה ברמאללה חייבת במע"מ על עסקה למכירת קרקעות ביישוב אורנית, הנמצא ב"אזור". חוק מע"מ קובע כי הוא יחול על עסקאות שעושה אזרח ישראלי ב"אזור". אזרח ישראלי הוא, בין היתר, תושב ישראל, וככל שמדובר בחבר בני אדם – הכוונה לכל חבר בני אדם שהשליטה והניהול בו מופעלים מישראל. בית המשפט העליון בחן, האם החברה יכולה להיחשב תושבת ישראל מאחר שהשליטה והניהול בה מופעלים בישראל. נקבע, כי מאחר שבנסיבות המקרה, הַשליטה האפקטיבית (והניהול) של החברה היו בידיו של אזרח ישראלי,  הרי שהמכירה חייבת במע"מ.